בוקר טוב ..
אני כותב את המילים האלו בתקופה שבו אנחנו רואים דברים לא שיגרתיים .. אבל חייב לציין שזה במחלקה שלנו שיגרתי. לעבור במחלקת המטואונקולוגיה ילדים בבית החולים הדסה עין כרם זה מהדברים הקשים ביותר . אבל דבר אחד מיני רבות מחזק זה לראות את הצוות הרפואי מתמסר לכל החולים ועוד יותר היה מרגש ומחזק אתמול זה לראות המזכירה של מנהל המחלקה זו שיושבת ממש מחוץ למחלקה ולא אמורה כלל לראות חולים (כמו בהרבה מחלקות וזה בסדר) יושבת ע"י ילד שראשו ללא שיער וכל גופו תחבושות וידיו קשורות ופיו צועק בכאבים וידיה לא משה מידיו מלטפת ומחזקת את האלם הצעיר במשך שעות רבות ולאחר מכן חוזרת לתפקידה לקבל את הקהל בחיוך רחב .
זו היא כרמית שלנו .
בברכה שנזכה בזכות מעשי החסד שצום י"ז בתמוז יהפך לנו לששון ושמחה . בגאווה להפעיל את מערך המתנדבים שלנו בכזו מחלקה ובידידות .ארלה וינגרטן מדרכי מרים